סם מנדז הוא מבין הבמאים האמריקאים הבולטים של זמננו, ואחראי בין היתר על "אמריקן ביוטי", סרטי ג'יימס בונד האחרונים ועוד. סרט החדש הוא אחר לחלוטין מכל מה שראינו ממנו עד היום, ומכל סרטי המלחמה שפגשנו עד כה באופן כללי: מדובר באפוס מלחמתי רחב היקף שמתרחש בתקופת מלחמת העולם הראשונה וצולם כולו בטייק אחד – מה שאומר שמנדז עשה את הלא ייאומן. הביקורות הנלהבות מוכיחות שהרעיון ככל הנראה עבד, מעל לכל שיוער.

עלילת הסרט נראית פשוטה למדי: שני חיילים בריטיים מקבלים משימה חשאית להעביר מסר מעבר לקווי האויב, על מנת למנוע מאלפי חיילים אחרים לצעוד לתוך מלכודת וישירות למותם. בנדיקט קמברבאץ', חברו ל"שרלוק" אנדרו סקוט ("פליבג"), קולין פירת' וריצ'רד מאדן בתפקידים מרהיבים ועוצמתיים, אך מה שבעיקר הופך את הסרט לנפלא היא הבחירה האמיצה כל כך של מנדז, והצלם שלו, רוג'ר דיקינס, לצלם את כולו בטייק אחד. זה אומר שהמלה "קאט" לא נשמעה על הסט, זוויות צילום לא הוחלפו והסרט כולו צולם כמעין מחזה שמתרחש בלייב ומתועד במצלמות, במשך קרוב לשעתיים (לצורך ההשוואה: סרטים אחרים מצולמים לאורך שבועות וחודשים, מחולקים לסצנות שונות ומחוברים יחדיו בחדר העריכה).

במאים אחרים ניסו בעבר לצלם בטייק אחד, כשהזכור והמוכר שבהם הוא הסרט "החבל" של אלפרד היצ'קוק. עד היום לא נרשם ניסיון לצלם סרט מלחמה רחב יריעה באופן כזה. התוצאה מוכיחה שהמאמצים הכבירים של מנדז, דיקינס, השחקנים והצוות הטכני, השתלמו בענק.

הסרט הוא ללא ספק ההישג הטכני של השנה ויש שיאמרו שהוא משובח יותר מ"להציל את טוראי ראיין" וסרטי מלחמה בלתי נשכחים אחרים. מנדז ללא ספק המציא דרך חדשה ליצור קולנוע וסוחף את הצופים באופן כזה, שאי אפשר להסיר את העיניים מהמסך, אפילו לא לשנייה. דיבורי האוסקר כבר נמצאים באוויר.