טד בנדי נחשב עד היום, גם 30 שנה אחרי מותו, לאחד הרוצחים הסדרתיים המזעזעים שהעולם ידע. הוא לא רק היה רוצח, אלא גם נקרופיל והתפרסם בכך שחטף, אנס ורצח נשים צעירות ברחבי ארה"ב, בין השנים 1974-1978. למעשה, יש המחשיבים אותו לאבטיפוס של הרוצח הסדרתי והוא כונה "רוצח הקמפוסים". במשך עשור הוא הכחיש את מעשיו ולבסוף הודה ב-30 מקרי רצח, למרות שהחשד הוא שמספר הרציחות היה גבוה בהרבה.

שנים אחרי, הסיפור של טד בנדי היה ונותר אחד הסיפורים המזוויעים והמרתקים ביותר. וכך גם טד בנדי שבסרט, אותו מגלם בכישרון מרהיב זאק אפרון, שעד היום התמקד בעיקר בקומדיות רומנטיות, הוא סטודנט מבריק, יפה תואר וכריזמתי, ומצד שני רוצח חסר אנושיות. עד כדי כך הדיסוננס היה עמוק, שהוא נחשב גם היום לתופעה תרבותית.

הסרט מבוסס על ספר זיכרונותיה של בת הזוג שלו באותה תקופה קריטית, מנסה להציג את בנדי עם כל הדואליות הבלתי-אפשרית שהייתה בו.

הסרט מתחיל כאשר ליז (לילי קולינס), אם חד הורית המגדלת ילדה שהיא כל עולמה, פוגשת בטד, הופכת להיות בת זוגו, ונראה שחייה משתנים לטובה. לכמה רגעים, נראה שבנדי הוא בן הזוג המושלם, כזה שמכין ארוחת בוקר ואוהב את הילדה שאינה שלו מכל הלב.

אך ככל שהעלילה מתקדמת, אנחנו צופים מנקודת מבטה של ליז בביטחונה המתערער, כאשר בנדי נעצר ומואשם בסדרת רציחות זוועתיות. בן זוגה אמנם מכחיש כל קשר לאירועים, אבל ככל שהחששות שלה הופכים לפרנויה, ליז נאלצת לשאול את עצמה עד כמה היא מכירה את האיש איתו היא חולקת את חייה.

הסרט כולל גם שורה של כוכבים ושחקנים מוערכים, ביניהם ג'ון מלקוביץ', המשחק את השופט במשפט, דילן בייקר ("האמריקאים", ספיידרמן 2-3", "האישה הטובה"), אנג'לה סרייפן המוכרת לכם בעיקר מ"ווסטוורלד", וקאיה סקודלריו ("שודדי הקריביים: נקמתו של סלזאר, "סקינס", "התנגדות הטיטאנים"), אשר משחקת את קרול אן בון, אישה היוצרת קשר רומנטי עם בנדי בזמן שהותו בכלא.

הצפייה בסרט היא חוויה מטלטלת, בעיקר בזכות נקודת המבט שמבעדה אנחנו זוכים לחוות מחדש את האירועים המזוויעים של התקופה החשוכה ההיא. זהו סרט חובה לכל מי שתוהה על טבע האדם ועל מעמקי הרוע שאליו הוא יכול להגיע.

כשאומרים לכם את צמד המלים "קומדיה רומנטית", אתם בטח חושבים על תסריט קלישאתי ודביק, זוג כלשהו שסיפור האהבה ביניהם הוא בלתי אפשרי עד שהם מתגברים על כל המכשולים בדרך לאהבה נצחית. ובכן, זה לא המקרה ב"מה הסיכוי", הקומדיה הרומנטית החדשה בכיכובם של סת' רוגן ושרליז ת'רון. ראשית, כי בניגוד לרוב הקומדיות הרומנטיות הקלאסיות, שבהן האישה היא לרוב במעמד חלש מהגבר (כמו ג'וליה רוברטס באישה יפה או ג'ניפר לופז בכמעט כל קומדיה רומנטית שאי פעם השתתפה בה), כאן היוצרות מתהפכות: ת'רון מגלמת את שרלוט פילד, מזכירת המדינה שרצה לנשיאות ארה"ב, ורוגן הוא פרד, עיתונאי מסוכסך עם עצמו שהיה מאוהב בה בילדותו, כששימשה בתור הבייביסיטר שלו.

סוד הקסם של הסרט הזה טמון במספר גורמים: התסריט שנון להפליא, וכולל גם מנעד שלם של דמויות משעשעות שמנסות להפריד בין שרלוט לפרד. אפשר למצוא הרבה מאוד רפרנסים למציאות הפוליטית הנוכחית – שאם אפשר לצחוק עליה במקום לבכות, זה בהחלט עדיף ובעיקר, ישנה הכימיה המעולה בין שני השחקנים הראשיים שפשוט הופכת את הסרט מקומדיה מוצלחת לקומדיה מצוינת, סוחפת ופשוט כיפית להפליא.